שישה משחקי כדורסל, במוקד אחת היריבויות הגדולות ביותר של העשור הקודם. הפעם בפינה הימנית יש לנו את האלופה המכהנת ובפינה השמאלית שחקנים שהיו שם גם ב-2016. בואו נתחיל.

03:00 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1-10) – גולדן סטייט ווריירס (6-5)

אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל אוקלהומה סיטי היא קבוצת ה-1:10 שהכי פחות הרשימה אותי. אולי זה בגלל חלק מהיריבות, אולי כי ג'יילן וויליאמס לא חזר ואולי כי הם לא קבוצה שאמורה להרשים אותך עם מסירות כמו דנבר או טוויל כמו סן אנטוניו. יש להם התקפה סולידית, הגנה היסטורית וסופרסטאר אחד. אולי בעצם זאת כן סן אנטוניו, אבל לא זאת של ויקטור וומבניאמה. זאת של טים דאנקן.

תחשבו על זה. שיי גילג'ס אלכסנדר הוא טוני פארקר משודרג, רכז שיכול להיכנס לצבע מול כל קבוצה ומול כל אחת. צ'ט הולמגרן הוא טים דאנקן משונמך, גבוה יעיל ושקט שיתן את ה-19-9 שלו ויספק מטריה אווירית. וויליאמס הפצוע נותן ניצוץ שמזכיר במעט את ג'ינובילי, ובעיקר קשה מאוד לקלוע מולם. כל אחד יודע איפה הוא צריך להיות, כל אחד יודע שיהיו ימים בהם הוא יצטרך לסחוב קצת יותר. הם לא הרשימו כשחזרו מ-19 מול ממפיס בינונית, אבל זה היה במשחק טוב מאוד של שיי, כשאג'איי מיצ'ל התעלה ואיזייאה הארטנשטיין התחיל לכתוש בצבע. לא רוקדים על הפרקט, פועלי כדורסל שחוצבים ניצחונות.

הרקדן הראשי של גולדן סטייט, מנגד, חולה. סטף קרי מצונן והושבת משלושה משחקים, אבל סטיב קר אמר שהם מצפים לקבל אותו בחזרה למשחק. הווריירס בדיוק ניצחו בהפרש הגדול ביותר אי פעם במשחק ממנו הוא נעדר מול אינדיאנה, אבל הת'אנדר (שניצחה אותה בגמר לפני פחות מחצי שנה) היא סיפור אחר לגמרי.

הווריירס פתחו עם חמש חמישיות שונות העונה, ניצחו את מי שהם אמורים לנצח והפסידו למי שהם אמורים להפסיד, בגדול (להוציא הפסד לאינדיאנה וניצחון על דנבר). קווינטן פוסט המוגבל הפך לסנטר הפותח שלהם, אל הורפורד הזדקן בחמש שנים בקיץ אחד. בצד החיובי ג'ימי באטלר פתח את העונה טוב מאוד, וויל ריצ'רד הרוקי נראה כמו מציאה וג'ונתן קומינגה התחיל למסור.

בשביל לנצח באוקלהומה סיטי הם יצטרכו ערב יוצא דופן מהשלוש, כזה של גולדן סטייט של פעם. הקבוצה הנוכחית קולעת ב-37% מהשלוש, מקום 11 בליגה (שישי בזריקות), כשהיא טובה אך לא מצוינת מהשלוש. הם יצטרכו למצוא יתרון פיזי מול חמישייה שנראית כאילו כל שחקן בה גדול פיזית משמעותית. מפתה לדמיין כאן את קרי קולע שמונה נקודות בדקה, את באטלר חוצב בצבע ואת שחקני המשנה קולעים שלשות. בכל יום נתון, הם מסוגלים. אבל ב-9 מ-10 ימים נתונים הם מפסידים לאוקלהומה סיטי. למרות זאת, אלך נגד ההיגיון ואהמר על גולדן סטייט ב-5. סטף עובר את ה-30.

03:00 – פילדלפיה 76' (4-6) – בוסטון סלטיקס (6-5)

העונה של פילדלפיה עד עכשיו מזכירה לנו שעברנו, בערך, 12% מ-2025/26. הם התחילו ב-1:5 והיו בצמרת המזרח, אבל וי ג'יי אדג"קום הזכיר לנו שהוא רוקי, קלי אוברה חזר למימדיו הטבעיים וההגנה נעלמה. הסיקסרס הפסידו ב-3 מ-4 המשחקים האחרונים כשהם לא מצליחים לשמור על קבוצות טובות, כשג'ואל אמביד אמנם משתפר אבל עדיין משחק בלי לקפוץ. ג'ארד מקיין שחזר מפציעה חלוד מאוד ופול ג'ורג' יכול להועיל, אבל יש בעיות מבניות בסגל הזה גם כשהוא בריא לחלוטין, בטח בהגנה.

הסיקסרס הם ספגו 113 נקודות משיקגו, 132 מקליבלנד ו-120 מטורונטו (במשחק בו ניצחו) או איבדו יתרון מול דטרויט. הם גם ספגו 121 משרלוט, 124 מאורלנדו ו-134 מוושינגטון, אבל ניצחו בזכות ההתקפה. אותה התקפה סייעה להם לנצח 116:117 את בוסטון, הגיבורה השנייה שלנו הערב, ביום בו הסלטיקס קלעו ב-11 מ-43 מחוץ לקשת, והפסידו להם 109:108 במשחק בו בוסטון קלעה ב-14 מ-35 בלי ג'יילן בראון.

הסלטיקים לא יציבים. הם יכולים לנצח את קליבלנד ואורלנדו, הם יכולים להפסיד ליוטה. אחרי שבעונה הקודמת הם היו אחת מקבוצות השלשות הטובות בליגה השנה הם בעיקר מחטיאים, כששחקנים כמו דרק ווייט (27.1%) ופייטון פריצ'ארד (25.9%) לא פוגעים. אולי זה בגלל העדר הריווח של ג'ייסון טייטום, אבל הנתון המעניין בעונה הנוכחית שלהם מגיע בשלשות חופשות, כשבזריקות בהן המגן במרחק של 1.2 עד 1.8 מ' הסלטיקס קולעים ב-30.1%.

הסלטיקס קבוצה שמורכבת מקלעים טובים לאורך הקריירה והם משחקים לראשונה בלי שחקן בפרופיל של טייטום. זה נתון שיכול לעלות, בטח כשכאמור עברנו שמינית מהעונה, ויחפה גם על היעדר היכולת בצבע בקבוצה שבעצם פותחת עם נמיאס קוויטה כסנטר. תוסיפו לזה את העלייה בביטחון של אנפרני סיימונס כשחקן שישי ויש כאן קבוצה שרחוקה מהתקרה שלה, למרות שזאת לא תקרה גבוהה במיוחד.

מה יקרה הערב? שאלה טובה. מפתה להגיד שהסלטיקס יצליחו לקלוע מהשלוש באחוזים גבוהים, אבל אני חושב שבסוף זה שג'ואל אמביד אמור לשחק ושלא מדובר בבק-טו-בק יכריע. אמביד קלע 29 נקודות ב-10 מ-16 במשחק האחרון שלו, ובהפסד לבוסטון נעצר על 25 דקות בהן קלע 20 נקודות. הוא מתחמם בהדרגה ויכול לקלוע גם 30 נקודות מול קייטה, והשלשות של בוסטון לא מספיק טובות כרגע בשביל להכריע לדעתי. פילדלפיה ב-8.

02:30 – ניו יורק ניקס (3-6) – ממפיס גריזליס (7-4)

המארחת בשקט יחסי ניצחה בארבעת משחקיה האחרונים בהפרש מצטבר של 88 נקודות. נכון, מחצית מכך היו מול ברוקלין, אך בתווך הם ניצחו את הבולס ב-12 ואת מינסוטה ב-13. לא רע בכלל. הקבוצה של מייק בראון שומרת על היסודות ההגנתיים מעידן טום ת'יבודו, כשהשינוי המרכזי נמצא בהתקפה, הסיבה למעשה לכך שהוא הגיע.

קארל אנתוני טאונס משחק כדורסל טוב אחרי שהתקשה בפתיחת העונה, ונראה שהשנה הניקס מוצאת אותו בצורה טובה יותר. ג'יילן ברונסון כדורסלן אדיר, אבל מעבר לשניהם ההבדל טמון בג'ורדן קלארקסון ולנדרי שאמט שנותנים כוח אש מהספסל.

השחקן שמקבל הכי הרבה דקות השנה בניקס הוא מיקאל ברידג'ס עם 34.2 למשחק; בשנה שעברה זה היה מציב אותו במקום ה- בקבוצה. האחוזים של טאנס וברונסון יעלו, שחקנים כמו יאבוסלה ישתלבו בצורה טובה יותר. יש להם עוד לאן להשתפר, אבל כבר עכשיו יש מצב שהם טובים יותר ממה שהיו בשנה שעברה.

קשה להגיד אותו דבר על ממפיס. הסיפור של הגריזליס ב-2025/26 הוא ג'ה מוראנט וחוסר המאמץ, כשהוא קולע 19.2 נקודות ב-17.9 מזעזעות מהשדה, כולל 14.8% מהשלוש, ונראה סל חיוור של השחקן שהיה פעם. ג'ארן ג'קסון ג'וניור סביר בהשוואה למה שראינו בעבר, ובכל מקרה במקרה הטוב השחקן השלישי בטיבו בקבוצה טובה. סדריק קווארד חמוד, אבל שאר הסגל פשוט לא מספיק טוב, בטח כל עוד ג'י ג'י ג'קסון כמעט לא נספר וסקוטי פיפן ג'וניור פצוע.

יכול להיות שהעתיד של ממפיס קשור לטרייד על מוראנט, ניסיון להשיג בחירת דראפט גבוהה ולבנות סביב קווארד ושני הג'וניורים, הבנים של ג'ארן ג'קסון וסקוטי פיפן. אם הם ממש רוצים להביא את רון הארפר ודניס רודמן ג'וניור יש להם הזדמנות להשלים את אחד הגאגים הגדולים בהיסטוריה, וזה יהיה יותר מעניין ממה שקורה שם על הפרקט. אני לא חושב שיש להם את האינטנסיביות ההגנתית או כוח האש ההתקפי בשביל לנצח קבוצה כמו ניו יורק, בטח בגארדן. גם אם ג'ה היה עולה למשחק הזה כאילו זה משחק חייו, הוא פשוט לא מספיק טוב בשביל להתמודד עם ההגנה הניקבוקסרית. ניו יורק ב-15.

06:00 – סקרמנטו קינגס (7-3) – דנבר נאגטס (2-7)

בואו נדבר על פתיחת העונה של ניקולה יוקיץ'. 15 זריקות ו-11.9 אסיסטים על 3.1 איבודים. אלה מספרים של סטיב נאש, כשהוא מוסיף להם 25.2 נקודות ב-73.3% טרו שוטינג ו-13 ריבאונדים ב-34 דקות למשחק. לא מופרך לטעון שהוא מעולם לא היה כזה טוב בשלב כל כך מוקדם של העונה, וזה כשיש לדנבר לאן להשתפר. אם אתם מורידים את משחק הפתיחה מול הווריירס, אגב, הוא עם 14 זריקות, 26 נקודות ו-12 אסיסטים.

כריסטיאן בראון על 17.4% מהשלוש. קאם ג'ונסון על 23.5%. הם שחקנים של 37% ו-39% בקריירה. זאת קבוצה חדשה, חסרת מזל ואחת שכבר הספיקה לשחק מול מינסוטה, פורטלנד, מיאמי וגולדן סטייט. בעיקר – זאת קבוצת הגנה. אחרי ששנה שעברה מייק מלון דיבר בתקשורת על זה שהשחקנים לא מקשיבים לו ופוטר, השנה אדלמן הפך את הנאגטס לקבוצת ההגנה השנייה הכי טובה בליגה.

עברו רק תשעה משחקים, אבל דנבר נראית כמו הקבוצה הכי טובה שהייתה ליוקיץ' עד היום. כשהשלשות ייכנסו הם יכולים לנצח גם 60 משחקים ולשמור עליו ועל מארי (שפתח טוב) לפלייאוף. דנבר צריכה לכוון לאליפות. סקרמנטו צריכה לכוון למפגש עם דנבר.

סקרמנטו אמנם הצליחה להפתיע את הווריירס ואת מילווקי בימים טובים מהשלוש, אבל מדובר באחת מקבוצות ההגנה הרעות בליגה. הם פתחו במשחק האחרון עם דניס שרודר, זאק לאבין, דמאר דרוזן, פרשס אוצ'יווה ודומנטאס סאבוניס בשביל לספוג 144 ממינסוטה ביום פושר. כל מה שחשבנו בתחילת העונה נכון – אף אחד לא קולע מספיק, כולם חייבים כדור ביד, אף אחד לא שומר. אם פרשס אוצ'יווה העוגן ההגנתי שלך ביורוליג, אתה בבעיה. אם הוא העוגן ההגנתי שלך ב-NBA? תשאר בבית. דנבר ב-27.

02:30 – ברוקלין נטס (9-1) – טורונטו ראפטורס (5-5)

מה ברוקלין עושים? הקבוצה שבחרה חמישה רוקיז בסיבוב הראשון שלחה שלושה מהם לג'י ליג כדי לנצח, כשיש לה רק שחקן אחד מתחת ל-24 בשישיית מקבלי הדקות המובילה. ההגנה שלהם היא הגרועה בליגה, כשמייקל פורטר ג'וניור וקאם תומאס (איתו לא הצליחו להגיע להסכם כל הקיץ האחרון) לוקחים ביחד 34.6 זריקות למשחק. הם גם גרועים וגם לא מנסים דברים אחרים.

הנטס למשל יכולים לנסות לשחק עם בן שרף וייגור דיומין יחד, עם דני וולף כ-4 או ללחוץ על הכדור. המשחקים המוצלחים שלהם בשנה שעברה הגיעו דרך ההגנה שלקחה עשרה צעדים אחורה, באופן לא מפתיע בהתחשב בשני המובילים. זה לא קורה, למרות שהרכז הישראלי והסנטר היהודי-אמריקאי יהיו בסגל.

הערב הם פוגשים אולי את הקבוצה הכי ממוצעת בליגה, אחת שמרוויחה מזה שהיא במזרח. ההתקפה של טורונטו בסדר, ההגנה בסדר. מה מעניין שם? הקליעה של סקוטי בארנס שקפץ מ-27.1% ל-45.5% מחוץ לקשת, 4.4 ניסיונות למשחק. אם זה מחזיק התקרה שלהם שונה, ולא מופרך שהם מרחק טרייד טוב אחד (ג'ה מוראנט? זאיון וויליאמסון? לאורי מרקנן?) מקבוצה תחרותית באמת. אר ג'יי בארט וברנדון אינגרם מוסיפים לא מעט, אבל זה קצת עוד מאותו הדבר והספסל לא מספיק טוב.

הוא כן מספיק טוב בשביל ברוקלין. לא צריך לשחק כדורסל יוצא דופן ויש כאן מספיק פיזיות בשביל להיכנס לסל ולייצר נקודות קלות. כשיש ארבעה יוצרים טובים (בארנס, בארט, אינגרם ועמנואל קוויקלי) מול קבוצה עם כל כך הרבה חורים בהגנה, הם ימצאו דרך. טורונטו ב-16.

04:00 – יוטה ג'אז (7-3) – אינדיאנה פייסרס (9-1)

חברי ערן גוטוויליג טוען שמדובר באותה הקבוצה. לפחות העונה, הוא לא כל כך טועה. ההגנה של הפייסרס לא רעה, אבל בלי טייריס הליברטון, טי ג'יי מקונל, בנדיקט מאת'ורין, אובי טופין, פסקל סיאקם וארון נייסמית' אין להם את כוח האש שנדרש כדי לנצח משחקי NBA. כשהליברטון בריא ויש להם סנטר זאת אלופה. זה לא המצב השנה במועדון ששיתף 19 שחקנים ב-10 משחקים.

יש קבוצות טנקינג שמשתפות שחקנים מוכשרים או כאלה שבולטים לעין, וזאת אולי המטרה של אינדיאנה 2025/26 לצד זכייה היסטורית (ומוצדקת במונחי קארמה) בלוטרי. ג'ארס וואקר קיבל הרבה דקות והתקשה להוכיח אותן וזאת תהיה השנה של מאתורין בן ה-23, שחקן שיכול להיות מספר 3 של הליברטון וסיאקם או מספר 4 של שניהם ודרין פטרסון או איי ג'יי דיבאנטסה בעתיד. איזייאה ג'קסון מקבל דקות גם כן ועדיין לא נראה כמו שחקן שיכול להיות חלק מהקבוצה בעתיד, אבל זאת המטרה. אנחנו על 19 עכשיו. המספר הזה יכול להגיע ל-30 בפברואר.

יוטה קצת באותו המצב, רק בלי אליפות המזרח או הצלחה אמיתית בפלייאוף מאז ימי ג'ון סטוקטון. הקבוצה כביכול בבנייה מחדש אבל פותחת עם יוסוף נורקיץ' בן ה-31, לאורי מרקנן וסבי מיכאליוק בני ה-28. קיונטה ג'ורג' בן ה-22 מקבל המון חופש ולא כל כך מצדיק אותו, אייס ביילי שחקן ספסל שעושה את צעדיו הראשונים בליגה. הם הבסיס להמשך יחד עם ווקר קסלר שנפצע וגמר את העונה.

בסוף הניצחונות של קבוצות כמו יוטה ואינדיאנה יהיו במשחקים כאלה, שחייבים להיגמר בניצחון. יוטה מעט יותר טובה, בטח אם נייסמית' וסיאקם לא ינצחו. מה שמעניין אותי יותר מתחזית הוא לנסות לחשוב מה יגרום לי להתעניין במשחק הזה, והתשובה היא מעל 60 נקודות של שחקן מצוין. אני חושב שיוטה תנצח, וממש מקווה שהנאחס ההפוך שלי יעבוד ומישהו יקלע כאן 59.